מאות מיליוני דולרים: אלה השקעות המוסדיים בקרנות הקשורות לבנק ההייטק שקרס

מגדל השקיעה בקרן הון סיכון של חברה אחות לבנק שקרס והראל השקיעה בקרן חוב של SVB • גם גופים אחרים השקיעו בקרנות הון סיכון מישראל שניהלו בו כספים, אך אין השקעות ישירות בבנק עצמו • הערכה: הפגיעה בתשואות תהיה שולית

מאות מיליוני דולרים בקרנות ההשקעה שבניהול בנק סיליקון ואלי / צילום: shutterstock. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מאות מיליוני דולרים בקרנות ההשקעה שבניהול בנק סיליקון ואלי / צילום: shutterstock. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קריסתו של בנק סיליקון ואלי (SVB) העלתה באופן מיידי את החשש כי תשפיע על הגופים המוסדיים הישראליים, שמעבירים בשנים האחרונות יותר ויותר השקעות מעבר לים, כדי להגדיל את התשואה עבור העמיתים והחוסכים. זאת על רקע היקף הנכסים המנוהלים על ידם שהולך ותופח.

החדשות הטובות הן שהחזקה ישירה של גופים מוסדיים ישראליים, מנהלי חסכונות הציבור, במניות הבנק האמריקאי כבר לא קיימת נכון לימים אלו, ולכן באופן ישיר נפילתו לא תפגע בתשואות העמיתים.

האחרון שהחזיק בניירות ערך של SVB היה בית ההשקעות פסגות בשליטתו של רני צים, שנכון לסוף הרבעון השלישי של 2022 החזיק במניות הבנק בהיקף צנוע של 234 אלף דולר באמצעות קרנות הנאמנות שלו, אך בפסגות מכרו את ההשקעה לפני שלושה שבועות בלבד.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

עם זאת, על פי נתוני סמארטבול, פלטפורמה המנתחת את השקעות המוסדיים, הללו השקיעו בסה"כ מאות מיליוני דולרים בקרנות השקעה של הבנק, בקרנות הון סיכון וחברות טכנולוגיה מישראל שניהלו בו כספים, וכאן נשאלת השאלה כיצד יושפעו אותן השקעות מקריסתו. בכל מקרה בשוק החיסכון מעריכים כי ההשפעה של קריסת SVB על החסכונות הפנסיוניים של הציבור בישראל תהיה שולית, אם בכלל.

השקעה של מאות מיליוני דולרים 

שני גופים מוסדיים מישראל, שביקשו להגדיל בשנים קודמות את חשיפתן לתחום ההייטק הצומח, עשו זאת באמצעות השקעה של מאות מיליוני דולרים בקרנות השקעה שניהל בנק SVB. 

לקבוצת הביטוח מגדל היו השקעות בקרן ההון סיכון SVB Capital בהיקף של 213  מיליון דולר והתחייבויות השקעה בהיקף של 41 מיליון דולר נוספים.

גם הראל השקיעה 18 מיליון דולר באותה קרן, SVB Capital, לצד השקעה של 29 מיליון דולר בקרן החוב RH SVB Innovation שהעמידה הלוואות לחברות סטארטאפ כנגד בטחונות. לצד זאת יש להראל התחייבות השקעה לעוד 107 מיליון דולר בקרן החוב. 

"חברת מגדל ביטוח אינה חשופה לבנק SVB אלא מושקעת בפעילות ניהול קרנות המנוהלת על ידי הבנק", הסבירו בחברת הביטוח. "קרנות ההון סיכון בהן מושקעת מגדל הינן ישות משפטית נפרדת ומנוהלות בנפרד ע"י חברה אחות של הבנק. הקרנות האמורות אינן צד להליכים המתנהלים מול הבנק. מגדל תמשיך לעקוב באופן צמוד אחר האירועים והשלכותיהם, ככל שיהיו רלוונטיים".

מהראל ביטוח נמסר: "הראל אינה חשופה לבנק אלא לקרנות חוב המנוהלות ע"י חטיבה בחברות האם של הבנק, שהינה ישות משפטית נפרדת. ההשקעות של הראל אינן מושפעות ממצב הבנק אלא ממצב החברות להן ניתנו ההלוואות. הקרנות מאוד מפוזרות וההלוואות מנוהלות ברמה מקצועית גבוהה ומגובות בביטחונות".

קרנות הון סיכון שהיו או עדיין לקוחות הבנק

במקביל, יש לגופים המוסדיים הישראליים השקעה בקרנות הון סיכון שהיו או עדיין לקוחות של בנק SVB. כך לדוגמה בקרן ההון סיכון מאגמה של מודי רוזן ויהל זילכה, השקיעו המוסדיים הישראליים נכון לסוף הרבעון השלישי של 2022 סכום של כ-150 מיליון דולר. 

השקעה גדולה אף יותר, של כ-240 מיליון דולר, יש למוסדיים בקרן ההון סיכון זאב ונצ'רס (Zeev Ventures), עם התחייבות להשקעה של 28 מיליון דולר נוספים. 

להפניקס יש גם השקעה של 4 מיליון דולר בקרן ההון סיכון פיקו ונצ'רס של אלי וורטמן עם התחייבות ל-13.5 מיליון נוספים.
ככל שנודע לגלובס, כל כספי פיקו נמשכו מהבנק הקורס. 

הוציאו את מה שהצליחו 

בנוסף, ישנה השקעה ישירה של הגופים המוסדיים במניות של כמה חברות טכנולוגיה שכספן נמצא בבנק האמריקאי הקורס,  ואשר חלקם כבר החלו להוציא את מה שהצליחו ולהעביר אותו למקומות אחרים, בין היתר לבנקים ישראלים. בסך הכל מדובר על השקעות מוסדיים של קרוב ל-60 מיליון דולר, כשהפניקס לבדה מחזיקה במניות בהיקף של 26 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון השלישי אשתקד.

בחברת סימילרווב לדוגמה מחזיקים המוסדיים בהיקף של כ-40 מיליון דולר, כאשר הפניקס מחזיקה לבדה בכ-18 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה שעברה. מור ומגדל מחזיקות כל אחת ביותר מ-9 מיליון דולר נוספים. באינוביד מחזיקים המוסדיים בכ-17.5 מיליון דולר, גם כאן הפניקס היא המשקיעה הגדולה עם כמעט מחצית מהסכום, כשלהראל ולמגדל השקעה של כמה מיליוני דולרים בודדים בחברה זו.