שמאות מקרקעין

מדובר בפסק דין חריג, בו ביטל בית המשפט המחוזי החלטה של ועדת הערר לתכנון ובנייה בירושלים

הפשרה בין עיריית ת"א לעזריאלי בנוגע מגדל המרובע מעוררת שאלות

ל"שטח דירה" הגדרות שונות בגופי שלטון ובתקנות שונות שאינן חופפות זו את זו, ומאחר שהמציאות אינה "מספיק" מסובכת, התפתחה פסיקה ענפה בנושא

כשמצוין בשומה כי שטח הדירה ברוטו הוא 120 מ"ר, האם הכוונה גם לשטח היחסי בלובי הבניין, או רק להוספת השטח היחסי של חדר המדרגות?

בתי המשפט המחוזיים עשו מלאכתם קלה באמצם שיעור ריבית דולרית של 11%, שנקבע בשנות ה-50, הגורם כיום להתעשרות בלתי מוצדקת של הבעלים ממנו מופקעים המקרקעין, על חשבון קופת המדינה

בשלב זה עוד רחוק היום שהאינפורמציה בנוגע להתקשרויות החוזיות של המינהל תהא פומבית ונגישה ללא התערבות ידנית

פסיקות רבות כוללות את המע"מ כחלק משווי הנכס, אך מהי ההצדקה לכך כאשר יועלה המע"מ ל-18% וייצור "השבחה" כשלעצמו?

בעוד שהמינהל מאשר העברת זכויות בנכס על-פי הבנייה הקיימת בפועל - הוועדה המקומית מטילה היטל השבחה לפי זכויות הבנייה. התוצאה: במקרים רבים לא משתלם למכור, וכך נשארים בשטח מגרשים לא מפותחים, עליהם מבנים ישנים ומכוערים

התחליף מותר רק באם אי אפשר לקיים מסירת הודעה לבעל החוב, ואין להפוך את סדר הדברים

כללי פיצול משקי עזר במושבים מחזקים את הדרישה לפעול להשוואת הזכויות בין המגזר החקלאי והמגזר העירוני

בבחינת השפעתה של סלילת דרך באיזור מסוים, יש לקחת בחשבון את ההשפעה לא רק בקירבתה המיידית של הדרך, כי אם גם באיזורים מרוחקים יותר, העשויים להיות מושפעים מהשינוי

סכום התביעות שעלולות לצוץ בשל הקפאה למשך 6-3 שנים עלול להיות גדול מאוד

בהרחבת השימוש מתעשייה לתעסוקה, ראוי לבחון בכל מקרה לגופו אם יש מקום לתשלום היטל השבחה, ולא לקבוע היטל השבחה גורף בכל איזורי התעשייה השונים

המלאכה המייגעת והארכאית שבשיטת שחזור ההפקעות עומדת בניגוד גמור לרוח החידושים במקצוע שמאות המקרקעין

החלטת היועמ"ש להורות לאוצר להקים מאגר מידע פתוח על עסקאות נדל"ן תוביל לשכלול מערכת מיסוי המקרקעין

זכות העיכבון מאיימת על נכסי מקרקעין המשמשים בטוחה להלוואות בזמן מיתון