מי שמאמין למשווקי הדירות בחו"ל בלי בדיקה מקצועית, עלול למצוא את עצמו בפני שוקת שבורה
את הכסף המבוזבז בקידום תוכניות צריך להשקיע בבחינה סוציו-אקונומית באתרים המיועדים לשיקום
תוספות של 20% בצפיפות הדיור שאושרו כהקלה הוכרו בערים רבות גם בתוכניות
הדולר דומה לפח בנזין: כאשר שופכים אותו על מדורה, האש מתלהטת. כיום אין מדורה בכלל, לכן הבנזין נשפך לריק ומחכה לגפרור שיצית אותו
הצעה להגדרה חדשה של תפקידו ומסגרת אחריותו של השמאי הממשלתי הראשי
פס"ד צאיג ושיטת החישוב המצטבר עלולים להותיר בידי בעלי הקרקע שטח נטו מגוחך
סוד ההצלחה הוא הגבלת הביורוקרטיה בתכנון והעדר מיסוי ספציפי על הנדל"ן
בשאלת הפיצוי שם המשחק הוא כסף, ולכן יש להפקיד את השאלה מראש בידי בעלי המקצוע
העיריה תעניק, על חשבון הציבור, זכויות לגורמים עיסקיים החוכרים מתחמים גדולים לאורך האיילון
ההיטל מוטל עקב אישורה של תוכנית, האמנם ניתן לתכנן את גודלו? אם הבעלים אינו "מנמנם", התשובה היא שאפשר לחסוך
מבצע היוון דמי חכירה בגין מגרשי תעשייה לאורך נתיבי אילון שבבעלות עיריית תל אביב המוחכרים לפרטיים
הכלי המתמטי הפופולרי ביותר לכימות "ההפחתה" לגודל כלכלי הינו דחיית התקבול בעזרת מודל המניח היוון הערך הנדחה מהעתיד להווה
בנתיבות מוכרים בקצב מסחרר, בהמלצת הרב
יש להעביר חלק מתפקידי ממ"י לגופים ייעודיים בלתי תלויים, ובאותה דרך לנהוג גם במערכת התכנונית
הצעה לתוספת שטחים פתוחים בתל-אביב ופיזורם באופן מושכל, ללא עלות לציבור
הנגע הבירוקרטי איבד כל פרופורציה וסבירות, ויש לקוות שהמערכת תשכיל לייעל את המערכות, כך שמרוב דאגה לאזרח לא ייווצר מצב בו לא יהיה יותר למי לדאוג
היטל השבחהמחירי הדירותנדל"ן: התחדשות עירוניתנדל"ן: עסקאות נדל"ןפינוי בינוירשות מקרקעי ישראלשוק הדיורשמאיםתל אביבתמ"א 38