"שיכון רבע הקילומטר" הוא הבניין הארוך בארץ ואחד מהמבנים האייקוניים של העיר באר שבע. אנחנו נזכרים בו השבוע, משום שאחד משני יוצריו, האדריכל אמנון אלכסנדרוני, נפטר לאחרונה בגיל 91.
ההיסטוריה:
המבנה ממוקם בשכונה ה', שבראשית שנות ה-60 הייתה סוג של מעבדה ואף כונתה "שכונה לדוגמה". השכונה נבנתה ביוזמת אגף השיכון הממשלתי, שביקש לייצר חלופה מתקדמת, מודרנית, לדור הראשון של השיכונים בארץ.
כדי להתגבר על תנאי האקלים המדבריים הוחלט לבנות שכונה מסוגרת, שדפנותיה מבנים ארוכים שישמשו כחומות נגד סופות החול, ובמרכזה בנייה נמוכה וצפופה.
מיטב האדריכלים הצעירים של אותם ימים גויסו לפרויקט והשכונה חולקה ביניהם: נחום זולוטוב ודניאל חבקין תכננו שורות בתי פטיו שביניהם מפרידים "משעולים", המכונים גם "השטיח". דב ורם כרמי עבדו עם צבי מלצר על מגדל שמעולם לא נבנה. הבניינים במסגרת השכונה תוכננו על ידי אהרון ברעלי ותדי קיסלוב. אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני תכננו את הבלוק הצפוני, "שיכון רבע הקילומטר".
האדריכל עמרי עוז אמר מקדם יוזמה להכיר בבאר שבע כ"בירת הברוטליזם הישראלי": "שיכון לדוגמה הוא חלק מאוצר תרבות שיש לעיר באר שבע, שכבה אדריכלית ייחודית. יש ערים שיש בהן בנייה עות'מנית, מנדטורית, סגנון בינלאומי. לבאר שבע יש ביטוי מאוד ייחודי של הברוטליזם, בגלל הקירבה וההתאמה למדבר. לא רואים את זה בשום עיר אחרת בעולם".
התכנון:
בשיכון רבע הקילומטר ארבע קומות מגורים שבהן תוכננו 135 יחידות דיור, מעל קומת עמודים מפולשת. גשר מחבר את קומת הכניסה של המבנה אל השטח של המשעולים שמדרום לו, תוך שהוא חוצה את רחוב יעלים. במבנה היו שלושה טיפוסי דירות: בקומה הראשונה דירות בנות שני חדרים, שלושה חדרים בקומה השנייה, ודירות דופלקס בקומה השלישית והרביעית. כמו כל יתר בתי השכונה, המבנה נבנה מבטון חשוף ומבלוקים, ללא ציפוי טיח.
האדריכל עוז אמר מכיר בחשיבות המבנה, אך פחות מתפעל מהאדריכלות: "הבניין הזה תעתיק של Unite D'habitatio של לה קורבוזיה. האדריכלות הישראלית שאפה בתקופה ההיא לייצג קידמה ומודרניזם, אך בו זמנית הייתה חלק מהעשייה הציונית בארץ. עם כל המגלומניות שלו, יש ברבע קילומטר משהו די צנוע. משהו של דלות החומר. זה בסך הכול בטון. מה שבכל זאת ייחודי בו זה התפקיד שלו כחומה בפני רוחות המדבר וההתאמה של העיצוב למדבר: ההפניה של המעברים הציבוריים האופקיים צפונה, וזה שרוב החלונות מוגנים משמש".
האדריכל מיכאל יעקובסון, בעל הבלוג "חלון אחורי", מתפעל בעיקר מתכנון פנים הדירות: "הרבע קילומטר היה ניסיון, כמעט חד-פעמי, לשבור ולאתגר את דירת המגורים הישראלית הטיפוסית, שכבר בשנות ה-50 התגבשה, ולמעשה, עד היום אנחנו חיים בתוכה. זה אומר: הול כניסה, מסדרון, סלון וחדרים. במקרה של רבע קילומטר, יסקי ואלכסנדרוני, בהשראתו של לה קורבוזיה, באופן מדוע ומוצהר, ניסו לשבור את הפרדיגמה וליצור דירה שנחלקת לשני מפלסים. במפלס אחד החלק הציבורי ובמפלס השני חדרי השינה והרחצה. מה שמקשר זה מדרגות".
יעקובסון מספר שיסקי ואלכסנדרוני קיבלו ביקורות על השימוש במדרגות ולכן הדגם הזה נעלם מפרויקטים אחרים שלהם. גם במבנה הרבע קילומטר נעשה שינוי ודירות הדופלקס חולקו לשתי דירות קטנות. הוא מספר שתשתיות המבנה לא היו מותאמות להגדלת כמות יחידות הדיור ולכן לא ניתן היה לאייש את חלקן "ובסופו של דבר חלוקת הדירות התפוצצה להם בפרצוף".
העתיד:
רועי לביא, אדריכל העיר באר שבע: "בעתיד נצטרך להכין תוכנית לשכונה ה' שיהיו בה גם הוראות מפורטות. אין ספק שהשכונה לדוגמה ומבנה הרבע קילומטר הם אלמנטים לשימור בבאר שבע".
האדריכלית רותם זאבי, ראש מחלקת שימור במינהל ההנדסה של באר שבע, מכירה בכך שמבנה שיכון רבע הקילומטר הוא אחד האייקונים הבולטים של העיר אך אין לו עדיין מעמד סטטוטורי של מבנה לשימור. היא מבהירה שסוגיית שימורו של המבנה מורכבת ביותר: "לשמר מבנה עצום כזה, שהבעלות שלו היא סמי ציבורית, ושאין מנגנונים כלכליים לשמר אותו, זה מאוד מאתגר. חוק התכנון והבנייה רואה כרגע את נושא השימור כעונש. אתה יכול לתבוע את המדינה על הורדת ערך. כשפנינו למנהל התכנון בבקשה לניוד זכויות הם הבהירו לנו שהם לא תומכים בזה. זה נושא רוחבי שקשה מאוד לפתור אותו. כרגע אין מנגנונים תומכים".
מחירים:
בניין הרבע קילומטר נמצא בבעלות הסוכנות, ולכן לא ניתן לרכוש בו דירות. אבל, בבתי הפטיו (השטיח), שתכננו זולוטוב וחבקין, זה אפשרי: קוטג' בגודל 120 מ"ר עם גינה בגודל 30 מ"ר במשעול הגירית מוצע למכירה באתר יד 2 במחיר של 1.03 מיליון שקל. קוטג' בשטח 90 מ"ר, עם גינה בשטח 40 מ"ר במשעול פסמון, משופץ "מהיסוד", מוצע למכירה ב-1.12 מיליון שקל.
בניין רבע הקילומטר
אדריכלים: אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני
שנת תכנון: 1960
מספר דירות: 135
קומות: 4
מיקום: שכונה ה’, באר שבע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.