שני מגדלים על הגבעה הכי גבוהה אמורים למצב מחדש את יוקנעם עילית

הדימוי הפסטורלי של יקנעם עילית, שהוקמה באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת כמעברה לצידה של מושבה חקלאית, והפכה עם השנים לעיר קטנה לצד הדרך, עומד להשתנות בקרוב עם אישור תוכנית לבנייתם של שני מגדלים בני 19 קומות על הגבעה הגבוהה ביותר בעיר. הפרויקט הוא ניסיון מכוון לייצר "אייקונים", שיסמן את השינוי במעמדה של העיר כבת תחרות לגיטימית לכל עיר אחרת.

הפרויקט הוא יוזמה של חברת שובל, שמקימה במגרש בשטח של 8 דונם, בשכונת שער הגיא, שני מגדלים זהים ובהם 69 ו-70 יח"ד. כל הדירות במגדל המערבי מיועדות להשכרה, באמצעות החברה הממשלתית "דירה להשכיר", ואילו אלה שבמגדל המזרחי, לרכישה של השוק החופשי.

התכנון

האדריכל מייק סקה, מהנדס העיר יקנעם עילית, מתאר את האבולוציה של תכנון המגדלים: "ב-1995 הייתה יקנעם בצומת דרכים והתלבטנו אז איך לפתח את העיר. ממש אז הפקדנו את התוכנית של שכונת שער הגיא, של 1,500 יח"ד. חשבנו אז איך לעשות שכונה ירוקה, שמביאה בחשבון טיפולוגיות שונות של בנייה. בין הטיפוסים האלה היו שלושה מקבצים של מגדלים. חשבנו אז שסוג כזה של בנייה יוכל אולי להשתלב ביקנעם. התוכנית קיבלה תוקף ב-2004 ומגדלים בגובה של 16 קומות היו אז מהפכניים. אפילו בחיפה לא היו מגדלי מגורים בגובה כזה. המחשבה הייתה שמי שיגור בשכונה הם אלה שיבואו לעבוד בפארק ההייטק, שהוקם במבואות הצפוניים של העיר, ויחפשו מגוון של דירות, ולא רק צמודי קרקע".

סקה דוחה את הטענה שהמגדלים צורמים בנוף הכפרי: "בשנים האחרונות התפתחו פה אזורי ההייטק, הכבישים החדשים קירבו את העיר למרכז והתחילו לבוא זוגות צעירים. הם ביקשו סטנדרטים של בנייה שהיא יותר עירונית. ב-2017 הוכנה תוכנית בניין עיר שהעלתה את הגובה של הבניינים הגבוהים ל-19 קומות. אנחנו משתמשים ביקנעם במונח שנקרא ‘התאמת הבנייה והפיתוח למציאות המשתנה’.

"אחד הדברים שקלטנו זה שבנייה לגובה כן מתאימה לעיר, שמוקפת בקיבוצים ומושבים ויישובים קהילתיים, במינון הנכון. אנחנו מתחרים כל הזמן עם ערי הסביבה. בצפון יש תחרות לא רק על מפעלי הייטק אלא גם על תושבים חזקים. 70% משטח העיר זה שטח ירוק, עם יערות ונחלים. כשאתה בא עם הנתונים האלה לתושבים של חדרה, חיפה, ואפילו כרמיאל, יש לך מה להציע. אנחנו לא מתביישים בתחרות".

האדריכלות

האדריכל צחי וזאנה, שאחראי לתכנון המגדלים ולעיצובם, מסביר שנקודת המוצא שלו הייתה המיקום של המגרש: "כבר בביקור הראשון שלי בשטח הבנתי שמדובר במיקום אסטרטגי, על הגבעה הכי גבוהה ביקנעם, בגובה של 255 מטר מעל פני הים, 100 מטר מעל הגובה הממוצע של העיר. זו גבעה שצופה על העמק והכרמל וחושפת את הפרויקט לנראות של 360 מעלות. האתר נתפס בעיניי כמעין במה, שמצריכה מופע אדריכלי".

וזאנה מוסיף: "הרעיון הבסיסי של המגדלים, שמתנשאים לגובה של 65 מטר, בנוי על הרעיון של מתח תמידי בין שניהם. רציתי לתת תחושה של ריקוד טנגו. תנועה אופקית ותנועה אנכית. כאילו ששני הבניינים הם בהופעה על המגרש. לצורך העניין, יצרתי קורות שמקיפות את הבניינים. התנועה האופקית באה לידי ביטוי בתוכנית של קומה, שהיא מעגלית וגם גלית, עם שלושה רדיוסים שונים. התנועה האנכית באה לידי ביטוי בזה שכל קורה, מהקומה השנייה, מסתובבת ב-1.5 מעלות על ציר מרכזי. כמו בכל ריקוד טנגו יש פה מתח, כי בכל בניין הקורות מסתובבות בצורה מנוגדת. עם ונגד כיוון השעון. כל מגדל מסתכל כאילו לכיוון אחר".

המחירים

כמה עולה לגור בשכונת שער הגיא? על פי אתר מדלן, דירת שלושה חדרים בבניין בן 3 קומות, בשטח של 75 מ"ר, מוצעת למכירה ב-1.27 מיליון שקל. דירת 4 חדרים בשטח של 97 מ"ר, ברחוב הגיא, מוצעת למכירה במחיר של 1.65 מיליון. דופלקס בשטח של 130 מ"ר, מוצע למכירה במחיר של 1.99 מיליון שקל.

גובה: 19 קומות
יזמית: חברת שובל
שטח המגרש: 8 דונם
מספר הדירות: 139